בגדול - מכשיר סיפאפ מפעיל לחץ אוויר בדרגה קבועה (משמע אותו הלחץ בשאיפה ובנשיפה) ומיועד לטיפול בחסימות בדרכי הנשימה העליונים ומכאן נגזר שמו : Continues Positive Airway Pressure = CPAP(למרות שבשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר מכשירי סיפאפ אשר נהנים ממנגנוני הפחתת לחץ בנשיפה אשר "מדמים" במקצת פעולה של BIPAP אבל בצורה מאוד מוגבלת מאחר והדלתא בין הלחץ "השאיפה" ללחץ הנשיפה הוא מאקסימום 3 ס"מ/מיים.
מכשיר BIPAP = Bi level Positive Airway Pressure = BiPAP בדומה למכשיר סיפאפ מפעיל לחץ אוויר חיובי ובניגוד לו ב2 דרגות לחץ - משמע : לחץ אוויר גבוהה בשיאפה ונמוך משמעותית בנשיפה - לעומת מכשיר סיפאפ טווח הלחצים גבוהה יותר (סיפאפ 4-20 ס"מ/מיים - ביפאפ בדרך כלל 4- 25/30 ס"מ/מיים) כמו כן ההפרש בין הלחצים (הדלתא)גדול הרבה יותר ונע בדרך כלל סביב ה 10/15 ס"מ/מיים. מכשירי ביפאפ מיועדים ל2 אפליקציות עיקריות: 1. טיפול בדום נשימה בשינה - אנשים אשר אינם מסתגלים לסיפאפ עקב אי יכולת להתמודד עם נשיפה כנבגד לחץ קבועה עשויים "להנות" יותר מביפאפ בדרך כלל מדובר במכשיר ביפאפ "פשוט" הפועל באותו טווח לחצים (מאוד פופלארי בארה"ב - פחות בארץ מטעמי עלות) 2. מכשירי ביפאפ "משוכללים" יותר כוללים פונקציות נוספות (כגון קצב הנשמה - התראות שונות - סוללות גיבוי וכ"ו) ומיועדים לטיפול במגוון מחלות ריאה - ניוון שרירי הנשימה כאלטרנטיבה זולה יותר למכונות הנשמה "כבדות" או כפתרון ביינים / קבועה לפתולוגיות שונות - חלקם אפילו מאושרים להנשמה חודרנית (שלא נדע..) מקווה שלא סיבכתי יותר ממה שעזרתי..
נכון ועוד : ההבדל העיקרי בין ביפפ ובין סיפפ עם הפחתת לחץ הוא בכך שהביפפ יורד בלחץ באופן קבוע לכל אורך הנשיפה בעוד שהסיפפ עם הפחתת הלחץ יורד רגעית ברגע החילוף בין שאיפה לנשיפה ומיד חוזר ללחץ המקורי שהוא הלחץ המיועד למנוע קריסה של החיך והלוע . הקריסה קורית בדרך כלל במעבר מנשיפה לשאיפה ולכן יש להכין את התמיכה לפני שהחילוף הזה קורה. ביפפ - למרות שיכול לשמש למקרים שבהם קשה להסתגל -אינו מיועד לבעלי נשימה תקינה בערות אלא לחולים עם מגבלות נשימה שזקוקים גם להגדלת הנפח היעיל (טיידל ווליום) למשל עקב שיתוק סרעפתי לאחר ניתוח לב פתוח , עקמת עמוד שידרה או ניוון שרירים .בביפפ הלחץ הנמוך הוא המונע הפסקות נשימה (כמו הסיפפ) והלחץ הגבוה בעת השאיפה מגדיל את נפח הריאות ומסייע להכניס יותר אויר. נסה לנשום ולנשוף באיטיות תוך הרפית שרירים ואז בצע שאיפה פתאומית ותחוש את הקריסה-אותה מנסים למנוע. מקווה שהועלתי ולא הוספתי מידע מיותר.
אך מסייג שב BPAP האוטומטיים לא כך הדבר בהדגמה על המכשירים שארז וגם אני הזכרנו באחד השרשורים... BPAP אוטומטי מהסוג שאני מדבר עליו נועד לאותה אוכלוסייה שלא הסתדרה עם מכשירי ה CPAP ופשוט מבצע את הזרמת האוויר(החוצה ופנימה) באופן משתנה בפערים של עד 8 ס"מ מים בין ההזרמה הנשיפתית לבין ההזרמה השאיפתית וזאת כמובן במהלך הלילה לפי צורך.
עד כה מי שזה היה רלוונטי אליו היו בעיקר אותם משתמשים שדום הנשימה שלהם נפתר בלחצים גבוהים מאד (מעל 15 ס"מ מים) היות ומכשירים אלה מגיעים עם יכולת הזרמת לחץ של עד 25 ס"מ מים...להבדיל מכל הדגמי ה CPAP שהערך העליון שלהם הוא 20 ס"מ מים....כמו כן אוכ' אחרת שלא הסתדרה עם אף CPAP ...תמיד נציע לה ניסיון עם מכשיר שכזה לפני שמוותרים על טיפול בהזרמת לחץ כזה או אחר.
נכון לא דיברתי על ביפפ אוטומטי זה מכשיר מוזר שבמקרים קשים עוזר מאד ומחליף סיפפ.שנינו מכירים כמה פציינטים שהופנו לטיפול ורק זה עזר להם. חבל שהוא יותר יקר במידה משמעותית-תקן אותי אם אני טועה.הייתי עושה איתו טיטרציות בכיף ואז מחליט מה צריך הבןאדם.
י. זומר - ההבדל העיקרי בין ביפפ ובין סיפפ עם הפחתת לחץ הוא בכך שהביפפ יורד בלחץ באופן קבוע לכל אורך הנשיפה בעוד שהסיפפ עם הפחתת הלחץ יורד רגעית ברגע החילוף בין שאיפה לנשיפה ומיד חוזר ללחץ המקורי שהוא הלחץ המיועד למנוע קריסה של החיך והלוע. 1. אם בסיפאפ הלחץ בנשיפה חוזר מיד ללחץ המקורי,אזי איך בכל זאת הוא עוזר לאלה המתקשים בנשיפה??
2. האם מעבדות השינה משתמשות בביפאפ לצרכי טיטרציה??
3. האם יהיה נכון להשתמש במלה העברית טיטור במקום טיטרציה??
עזרה רגעית בהתחלת הנשיפה .בזמן זה אין סכנה לקריסה לכן מותר קצת להפחית ואז הוא חוזר להכין את עצמו לקראת הרגע הקריטי של ההיפוך . אני לפעמים נעזר בביפפ אוטומטי במקרים בעייתיים. כמו שתשאל אם מורה לנהיגה משתמש בלמבורגיני ללימוד נהיגה. לא תמיד צריך את זה כי ניתן להשתמש בסיפפ רגיל אפילו לא אוטומטי להסתגלות כמו שעשינו פעם. אני מהדור שעבד רק עם מכשירים קבועים וצריך לפתח אינטואיציות והבנה לכך. כמו שהיום ילדי PC לא יודעים כלום על DOS וחושבים שווינדוס זה המחשב.
מה זה טיטור? טירטור אני יודע.זו מילה לועזית מכימיה ונהוג לסיים ב:ציה למיטב ידיעתי.כמו קומבינציה ,דמוקרציה וסתם קרציה........
טטרציה: טיטור (בלועזית: טיטרציה; באנגלית: Titration) היא שיטה לקביעת הריכוז של חומרים שונים בתמיסה. בעברית התהליך מכונה "תהליך סתירה".
החומר שאת ריכוזו בתמיסה רוצים לגלות נקרא אנליט (באנגלית: Analyte) והוא מצוי בתמיסה בריכוז לא ידוע. לתוך תמיסת הנעלם מוסיפים תמיסה של חומר בריכוז ידוע וקבוע. בין החומרים מתחרשת תגובה וכל עוד בתמיסה יש שיירים של האנליט התגובה תצא לפועל.
מקובל להשתמש באינדיקטור לזיהוי הנקודה שבה התגובה הסתיימה (לא נותרו עוד שיירי אנליט). בנקודה זו, המכונה "נקודת סוף טיטרציה", ניתן לחשב את ריכוז הנעלם על ידי מציאת כמות המולים שהגיבו מתוך ידיעת הנפח והריכוז המדויקים של הטיטרנט.
ניטור: מדידה תדירה של נתונים ביוטיים או אביוטיים לשם מעקב, חיזוי שינויים ונקיטת אמצעים בתגובה לשינוי.
למשל: ניטור מים לגילוי מוקדם של הופעת זיהום.
ניטור מזיקים לחיזוי הופעת אוכלוסיות גדולות של מזיק בחקלאות כמו עש התפוח או זחל הזיפית - על מנת לקבוע עיתוי ושיטת ההדברה.
כך או כך טטרציה/התאמת לחצים/קביעת לחץ אופטימלי...או בהמשך להצעתך ...ניטור....כולם מתכוונות לאותו הדבר....
כנראה שבארץ מישהו התחיל עם המילה טטרציה ואף אחד לא ממש עצר אותו או שיכנע אותו אחרת
נושא נעול
נכתב ב - 12/04/2008 : 22:52:08
