הערה שלי: אחרי ששוחחתי בעבר הרחוק עם כמה "קליינטים" שביצעו את הניתוח ושמעתי מהם על "חוויותיהם",זה עדיין נראה לי פתרון קצת קשה מבחינת הסבל. לפי מיטב ידיעתי, לחלק מאלו שעברו ניתוח (והיו מבוגרים) המצב חזר לקדמותו אחרי מספר שנים. חלק קטן השתפרו ולחלק הניתוח לא שינה את המצב. הסטטיסטיקה אולי קצת הפוכה מאשר אצל ילדים.
לא קראתי מה קורה אצל ילדים אחרי מספר שנים. אני לא רופא, זה מקריאה ושמועות. עמוס
חשיבות הטיפול בילדים רבה ופרופ יהודה פינקלשטיין מתריע כבר שנים רבות על בעיות בהתפתחות הלסת התחתונה והמינשך בילדים נושמי פה עד לסיכון להתפתחות מבנה של "פני ציפור" כלומר סנטר קטן ולשון גולשת פנימה .מבנה זה גורם להפסקות נשימה חסימתיות במבוגר. היות ולתסמונת דום נשימה יש מרכיב תורשתי ברור ומרבית החברים פה סובלים ממנה- אנא שימו לב לילדים ונכדים שלכם וטפלו בעודם צעירים.
בעיקר נשימת פה ,רוק על הכרית,נשימה כבדה גם ביום ,לפעמים הקאה כיון שקשה לאכול תוך נשימת פה , בקיצור - קשה לפספס. בעבר קראו לזה ילד אדנואידלי והוא היה נחשב אפילו לבעיה מנטלית ( לא פלא- שינה גרועה גורמת לעייפות ותיפקוד גרוע ביום).
פרופ' גיורא פילר ממעבדת השינה של הטכניון (שאיבחן את בני שלוחת מעבדת השינה שךל הטכניון לפני כ-7 שנים) עוסק רבות במחקר על הקשר של הפרעות נשימה בשינה בילדים להפרעות קשב וריכוז במיוחד האיבחון חשוב כיוון שאם הפרעת הנשימה הינה הבעיה הראשונית והפרעת הריכוז משנית לה- אזי יש כמובן לטפל ראשית בהפרעת השינה של הילד. אצל ילדים רבים זה אדנואידים פוליפים, מבנה לסת וגם דנ"ש קלאסי כמו של המבוגרים שמצריך סיפאפ או כל הסדר אחר ממש כמו ל"גדולים". המחקרים הללו חשובים גם כיוון שלעתים רושמים תרופות שלא לצורך כיוון שאם הבעיה היא שינה יש לטפל בשינה ולא בריכוז אלא אם הבעיה של קשב וריכוז היא הראשית ולא המשנית וזו מטרה הדיאגנוזה - לשלול מראש על מנת לטםל במה שנכון וגורם להפרעת הקשב.
נושא נעול
נכתב ב - 02/19/2008 : 09:17:10
