מר זומר הנכבד, לצערי עלי שוב לציין שהנך פורץ לתחום לא-לך וכך נוצר מצב שדבריך כלל אינם נכונים ואף מטעים. מקרוגלוסיה איננה לשון מעובה אלא גדולה מדי. מקרוגלוסיה מתחלקת לתת-סוגים וכך גם הפרזנטציה שלהם. ניתוח מקרוגלוסיה מתבצע באופן שיגרתי ומאפשר ללוקים בו ובעיקר ילדים שלחלקם תסמונות שונות לסגור את הפה, להיראות, לנשום ולדבר כיאות. מעולם לא נמצא שהלשון מתנפחת עקב נחירה וסביר להניח שגם אין הדבר אפשרי. איש בעולם לא קטנה לשונו בעקבות שימוש בסיפאפ ואם תוכיח זאת אולי תקבל פרס נובל. הטענה שניתוח לא יעשה מאחר ואיננו הפיך היא טענה בלשון המעטה לא מובנת. האם תציע לחסל את נושא הכירורגיה בעולם? האם ניתוח קיצור מכסה הגרון או ניתוח קידום לסתות מקשים להשתמש בסיפאפ? אפילו ניתוח יפפפ במידה ונעשה נכונה איננו מקשה על השימוש בסיפאפ אלא אדרבה במקרים רבים גם אם איננו פוטר מהצורך בסיפאפ הרי יכול להפחית את הלחץ הדרוש ולשפר את ההיענות ויש כל כך ספרות מתאימה. אני שוב מסב את תשומת לבך שעצם היותך טכנאי סיפאפ ואף פסיכולוג איננה מקנה לך כל סמכות מקצועית למתן ייעוץ שהוא בעצם רפואי. לצערי הציבור איננו מבין זאת ובזהירות הראויה אני שוב ושוב מראה לך שדבריך יש בהם כדי להטעות את הציבור. האם טכנאי של א.ק.ג. או של קוצב מייעץ לחולי לב? החולים זכאים גם לחוות דעת וייעוץ רפואיים שייטיבו אתם. שנה טובה פרופ' יהודה פינקלשטין
כיצד מוגדרת הצלחה ? פחות רעש בנחירה -דיווח בת זוג? פחות הפסקות נשימה ? פחות יקיצות? כיצד מנתח אף אוזן גרון מגדיר הצלחה ניתוחית בלי להעזר בבדיקת שינה? מה באמת חשוב למטופל?
והאם ברור לכולם שניתוח הוא בלתי הפיך ונסיון סיפאפ הוא הפיך-דהיינו אפשר להפסיקו בלי תופעות לוואי?
והאם לניתוח בחיך ובלוע אין תופעות לוואי מתמידות?
והאם אפשר לחזור ולהשתמש בקלות בסיפפ לאחר כישלון בניתוח ? שאלה רטורית- התשובה ברורה!