לענייננו, בכלל לא ברור מהמחקר אם האנשים הללו נעזרו ב-cpap, ואז אם כן, אין להם בעצם בעיה של דום נשימה, ואם היתה להם בעיה והם לא השתמשו בcpap ובכל זאת נכללו במחקר, איזו מין מעבדת שינה זו?
עיקרי המסקנה ממחקר מדהים זה מופיעים בפיסקה האחרונה של המאמר:
"יתרונם ההישרדותי של הזקנים הסובלים מצורה מתונה של הפרעות נשימה בשינה, בצירוף ממצאים חדשים בספרות המדעית על ההשפעות החיוביות של היפוקסיה (חוסר חמצן) לסירוגין במודלים קליניים שונים – מחזק את ההשערה כי תסמונת דום נשימה בשינה מפעילה מנגנוני הסתגלות בקרב אנשים זקנים",
שימו לב: אצל זקנים לחוסר חמצן יש גם: "השפעות חיוביות".
לואיזה-אני מצטער אך לא כלכך הבנתי את התגובה שלך. נערך מחקר על ידי פרופסור וד"ר (בהחלט לא פראיירים ובהחלט מפקולטה מכובדת)בנושא דום נשימה אצל זקנים מטרת המחקר הייתה לקחת נושא ולבדוק אותו על סוגי האוכלוסיה. כיוון שהמחקר גילה כיוון מעניין הוא פורסם ואני בטוח שעכשיו הם יחקרו למה דווקא אצלהם ואיך ניתן להעביר את יכולת ההסתגלות לגילאים אחרים הרעיון לא היה האם השתמשו ב CPAP או לא תודה
אז אני אסביר מה אני הבנתי. לקחו קבוצת זקנים (מעניין מאיזה גיל נחשבים זקנים) ועקבו אחריהם. מה שקרה לכל מי שמשתתף בפורום זה, אחרי שעבר מעבדת שינה והתברר שיש לו דום נשימה בינוני או קשה הוא כמובן מוזמן לפגישה עם הנציגים שמוכרים מסיכות ומכאן והלאה מעביר את לילותיו עם מסיכה ורובנו קבלנו זאת קשה. אני מבינה מהמחקר שה"זקנים" שהועברו למחקר היו עם דום נשימה בינוני לא הופנו לטיפול במסיכה שזה הטיפול האולטימטיבי אלא הועברו לקבוצת מחקר ומעקב וזה מה שמפריע לי. כולנו יודעים שהמסיכה היא must אז איך עושים שנים מחקר מבלי "להלביש" על ה"זקנים" מסיכה אני מקווה שהבנת למה התכוונתי
ולראיה תוצאות המחקר מראים ששימוש במכשיר ומסכה אצל קבוצת המדגם היא בפרוש לא בחזקת MUST ותוצאות המחקר מחזקים את ההשערה כי תסמונת דנ"ש מפעילה מנגנוני הסתגלות וזה החלק המעניין-למה אצל אנשים שאינם "זקנים" אין את יכולת ההסתגלות. נסי לדמיין שהם ממשיכים לחקור את פשר ההסתגלות ומגיעים למקור-לא היית רוצה להסתגל גם? ולחסוך את הניג'וס הזה של המכשיר והמסכה-אני כן הייתי רוצה
בודאי שהייתי רוצה להפטר מהמסיכה, אבל למה לעשות את הנסיונות על "זקנים" ישראלים ? בכלל בזמן האחרון מתעוררות אצלי הרבה שאלות לגבי מחקרים רפואיים ומהימנותם
יש שאלות מדעיות מעניינות שעולות אשר מאד קשה למצוא דרך לענות עליהן במסגרת המגבלות האתיות במדינות עם משטר דמוקרטי.לפעמים פונים לניסויים בבעלי חיים ולפעמים מנתחים מידע קיים ומנסים להבין אותו מזויות שונות. מקובל לפרסם גם ממצאים מוזרים כדי שיעלו לדיון מדעי.גם תהיות מפרסמים וזו השיטה המדעית. לעיתים מגיעים למבוי סתום ולפעמים לפריצת דרך. זה מה יש וזהו זה. צטערת
נושא נעול
נכתב ב - 01/23/2009 : 21:06:10
