אמנם איני משתמשת בסיפאפ ובדיוק מסיבה זו בחרתי להוסיף עוד סיבה לנשירה
במקרה שלי, ההתעסקות עם כל המכניקה/ צנרת/ מעשיר לחות/ כרטיס... כל זה מאוד מסורבל ומכביד ומרחיק אותי מלרצות להתקרב למכשיר זה עושה אותו מסובך מידי עבורי (השתמשתי לתקופת ניסיון במכשיר וכמה מסכות אז אני זוכרת את אי הנוחות וכמובן... את הייאוש והאכזבה והנשירה שלי משימוש במכשיר ומשם... את הנהייה והחיפוש אחר פתרון חלופי).
לדעתי חברות הסיפאפים צריכות לחשוב על הנגשת (מלשון "נגישות" המכשירים למשתמשמים כי זו סיבת נשירה משמעותית מאוד- אי הסתגלות! (ולא כל אחד יחפש וימצא אם בכלל פתרון חלופי- הוא פשוט יישאר לישון כשהוא נחנק בשנתו ויסתבך במחלות נלוות ידועות לחולי דנ"ש בלתי מטופלים).
מן הסתם תקציבי ענק צריכים להיות מושקעים במחקר ופיתוח של טכנולוגיה שתהיה ידידותית ונגישה לכל משתמש ואף לחשוב על הנגשת מכשירים לאוכלוסיות מיוחדות כגון: זקנים, ילדים...
עבורי, אלמלא החברים היקרים פה ומנחם בעיקר בשלבים ההם, לא היתה הנגשה כלל, כי מה שאמר בעשר דקות הסוכן שנתן לי את המכשיר לא הנגיש אותו עבורי. אלמלא שיחות ארוכות עם מנחם לא הייתי עוברת גם את השבועיים התנסות שכן עברתי בדם יזע ודמעות. ותחשבו שיש זקנים שבכלל כל הנושא הזה מסובך מאוד עבורם! וילדים!
מהנדסי המכשיר מבחינת התאמתו להנדסת אנוש חייבים לקחת בחשבון אלמנט זה של הנגשה. זה התנאי והמפתח להצלחה והתמדה בשימוש במכשיר.
הנה זרקתי אולי רעיון ליזם הייטק - אפשר לעשות על זה סטארט אפ.
יש התקדמות לנושא הנגישות מלפני 15 שנה ויותר ועד היום. לא היו מסכות נחירונים וכמעט כל המסכות דלפו. כדי למנוע היה צורך להדק את הרצועות שלא היו גמישות דָיָן . אני משוכנע לחלוטין שהחברות ערות לנושא ומתאמצות להגיע לכמה שיותר אנשים ע"י שיפור המסכות. פעם נושא הנשיפה לא טופל כלל. היה קשה מאוד לנשום כנגד המכשיר. והיום יש EPR ו C-FLEX . ממשק הפנים למסכה נעים יותר ואינו פוצע או משאיר סימנים. אין להשוות את רכות המסכות והתאמתן לפנים. יש התקדמות אבל עדיין אין פתרון להצמדת המסכה לפנים שאינו כולל רצועות. ואני בטוח שהחברות חושבות על זה כל הזמן. אתה גם רואה שמפתחים מכשירים אלטרנטיבים (בהצלחה כזו או אחרת). יש תקווה שאולי עוד נזכה לראות מכשירים ומסכות קלים לנגישות, קלי משקל, נוחים לתפעול, שקטים.
עמוס פורת
נערך על ידי - עמוס פורת בתאריך 06/20/2008 18:03:58