| הודעות קודמות |
| txeng |
נכתב - 07/26/2014 : 12:23:20
שלום,
יתכן ומי מכם ימצא עניין בניסיון שהיה לי כ"נושם בעייתי" בטיסה ארוכה. לא תכננתי לקחת מכשיר נשימה לשימוש במטוס.
לפני כחמש שנים היו לי קשיי נשימה [אז עברתי ממכשיר סיפאפ למכשיר ביפאפ] והייתי צריך לטוס לקליפורניה ולצורך זה לבלות זמן ארוך על המטוס. כדי להיות בטוח שאוכל לצאת מהמטוס בהליכה על הרגלים שלי, בצעתי בדיקת נשימה הנקראת טרום טיסה. במרכז רפואי ספיר - המכון לתיפקודי ריאה [טל. 09.747.2794, פקס 09.747.1084] מבצעים בדיקות רבות מסוג זה.
במהלך הבדיקה נושמים אויר עם 15% חמצן, נבדק אחוז החמצן בדם ועוד גורמים. הבדיקה נמשכת 15-20 דקות ברוטו, איננה כואבת ואיננה יקרה. אני שילמתי בערך 300 ש"ח מכיסי כדי לחסוך התכתשויות עם קופ"ח. התוצאה: המלצה לאספקת חמצן במשך הטיסה.
מכאן מתחיל סיפור אחר. תכננתי לטוס עם 3 חברות [אמריקאית ושתיים ארופאיות]. כולן הסכימו, אחר קבלת המכתב הרפואי, לספק בלון חמצן לטיסה. שתי חברות דרשו 100 דולר עבור כל מטוס בו טסתי וחברה אחרת לא דרשה תשלום. ואכן, בכל מטוס המתין לי בלון חמצן [בערך בגודל בקבוק סודה של 1.5 ליטר] עם צינור ומסכה אפית חד-פעמית; כל זה היה מתחת למושב של הנוסע לישב לפני. בדיעבד התברר לי שלא כל חברת תעופה מוכנה לספק חמצן לנוסע שמבקש זאת. חשוב להדגיש שהנושא של חמצן בטיסה עבר שינויים ומה שהיה נכון אז לא בהכרח נכון גם כיום.
בקטע הטיסה הראשון עד לונדון החלטתי לבצע ניסוי ולא השתמשתי בחמצן שהיה לידי. הכל עבר ללא בעיות. המשכתי בניסויי וגם בקטע הטיסה הארוך הסתדרתי ללא עזרת בלון החמצן. בסיכום, לא השתמשתי בחמצן במהלך הטיסות. אחרי חזרתי ביקשתי הסבר מהרופא במכון לתפקודי ריאה; תשובתו הייתה שקיבלתי תוצאות גבוליות בבדיקת טרום טיסה והוא לא רצה לקחת סיכון. מכאן כל אחד יסיק את מסקנותיו.
אם מתכונים לבקש חמצן לטיסה ארוכה צריך לדעת:
1. כמעט אין סיכוי שתוכלו להביא בלון חמצן מהבית ולהעלותו למטוס [ביטחון].
2. לא כל חברה מוכנה לספק חמצן לנוסע - חובה לבדוק מראש.
3. לחברת התעופה נדרש מכתב רפואי בו קביעה של קצב צריכת החמצן [סמ"ק לשעה].
4. זמן הטיפול בחברת התעופה היה 2-3 שבועות מיום שקיבלה את המכתב הרפואי.
5. תזמון בדיקת טרום טיסה במכון בבי"ח ספיר בכפר סבא היה מהיר, שבוע אחד, אולי מפני ששילמתי במקום.
באיחולי טיסה נעימה לכל מי שמתכנן טיסה ארוכה.
דוד מ
|
| 15 תגובות אחרונות (החדשים ראשונים) |
| izibizi |
Posted - 08/12/2014 : 01:02:50
ממש לא בהכרח תוספת משקל למטוס. תקרא על ה 787.
כדי לתמוך בלחץ גדול יותר בתוך המטוס הם בנו את מעטפת המטוס מחומרים של תעשיית החלל וגוף המטוס יכול להתנפח מבלי להתפוצץ.
מציע לך לטוס רק במטוסים כאלה |
| txeng |
Posted - 08/11/2014 : 19:10:12
שלום,
גם אני ראיתי קטע עיתונות על הגדלת לחץ האויר בתא הנוסעים; כמו כן ראיתי שאגוד רופאי התעופה האמריקאי דן בנושא זה. בזמנו, לפני 30-40 שנים נקבע לחץ האויר בתא הנוסעים על בסיס ניסויים שנערכו עם אנשי חיל האויר האמריקאי. מאז השתנה הרבה; רוב הנוסעים כבר אינם בשנות העשרים שלהם, חלקם סוחבים בעיות בריאות שונות וגם בעיות נשימה. לפיכך הגיוני שהנושא יעבור בדיקה נוספת - הבעיה: הפיתרון הצפוי עולה כסף!
הגדלת לחץ האויר בתא הנוסעים מגדילה את זמינות החמצן למערכת הנשימה ועוזרת לנוסעים רבים, כולל אלה אשר אינם מודעים לקשיים הבריאותיים שנגרמים ע"י האויר "דל החמצן" שבמטוס. מצד שני, הגדלת הלחץ בתא הנוסעים כרוכה בשינוי מבנה המטוס, כלומר תוספת משקל, ולכן תוספת מחיר ליצור המטוס ולהפעלתו ביומיום.
כדאי לדעת שבמשך הטיסה, כיום, מערכת הנשימה מרגישה כאילו אנו יושבים בראש הר בגובה 2650 מטר - לא לכולם זה נוח ובמיוחד לא לבעלי בעיות נשימה, גם כאשר הם לא מודעים לקשיים הנגרמים ע"י "האויר הדליל".
סיבה זו והעובדה שאנשים בפורום התחילו להתייחס לשימוש במכשירי נשימה במשך טיסה הן אלה אשר הניעו אותי להתחיל את השירשור הזה לפני כשלושה שבועות.
דוד מ |
| izibizi |
Posted - 08/11/2014 : 00:46:41
קראתי שבמטוס החדש של בוינג הדרים ליינר הם העלו את לחץ האויר בטיסה למשהו ששווה לגובה 500 מטר אם אני לא טועה. הדבר מביא לנוחות מירבית לגוף ולהרבה פחות עייפות. |
| jzomer |
Posted - 08/09/2014 : 18:10:25
אם כך משהו עצוב במיוחד לעדנה-את יודעת למה קראו להתכתשות האחרונה בעזה מבצע?
כי כשעושים מבצע זה בדרך כלל אחד פלוס אחד!
שבוע שקט לכולנו. |
| עדנה |
Posted - 08/09/2014 : 10:30:33
לעיתים ,אני קוראת את דברי זומר - בגלל ההומור. הומור שלו שנון ומיוחד זומר הוא אדם היודע היטב את נושאי הסיפאפ, הוא מאפשר לנו לחייך...אפילו בנושאים רציניים.
אנא ,המשך כך.
עדנה |
| txeng |
Posted - 08/05/2014 : 10:44:50
שלום,
השירשור הזה ממשיך להתגלגל, חלקית לכיוון ההומור וחלקית עדיין ברצינות; בהקשר לחלק שאיננו הומור, ברצוני לדייק בעניין ריכוז החמצן בתא הנוסעים של מטוס.
ציינתי בהזדמנות אחרת שבנושאי מדע וטכנולוגיה אשתדל לכתוב ברוח של "אמת אך לא כל האמת", זאת כדי להשאר בתחום בו כל אחד מבין.
מערכת הנשימה שלנו מגיבה ללחץ החלקי של חמצן באויר אותו אנו נושמים ולא באופן ישיר לריכוז החמצן באויר. כדי להמנע מהסברים לגבי "לתץ חלקי" אציין שמבחינת מערכת הנשימה, האויר במטוס שוה ערך לאויר בו יש 15% חמצן כאשר אנו על פני הקרקע. זאת למרות שהאויר במטוס עדיין מכיל 21% חמצן, אך בלחץ חלקי נמוך ולכן הגוף "חושב" שרכוז החמצן "ירד" ל: 15%. אגב, מסיבה זו מכונים שמבצעים בדיקת טרום-טיסה משתמשים באויר כזה.
דוד מ |
| jzomer |
Posted - 08/05/2014 : 09:56:08
מניעת מחלת גבהים (מחלת גובה)
התרופה (שמות מסחריים נפוצים בישראל):
דיאמוקס 250 מיליגרם (Diamox Sustets 250 mg).
שם גנרי (זהה בכל העולם):
Acetazolamide.
מינון רגיל:
חצי כדור עד כדור פעמיים ביום החל מיום לפני העלייה ובמשך עד יומיים לאחר ההגעה לגובה המקסימלי. הכדור יעיל גם לטיפול במקרה שלוקים במחלת גבהים בזמן השהייה בגבהים בלי שלקחת אותו לפני הטיפוס. בכל מקרה, יש לקרוא את ההוראות המצורפות לתרופה.
כמות מומלצת לנסיעה:
לפחות 10 כדורים.
האם התרופה דורשת מרשם רופא?
כן. |
| jzomer |
Posted - 08/05/2014 : 07:40:26
חזרתי מילוסטון לפני כמה שבועות
ארבעה ימים בגבהים
התנשפתי כמו צעיר עם שתי בחורות
בלילה שמתי סיפפ בלחץ גבוה יותר
לא הייתי ישן בגובה 3800
בכל אופן-לשתות הרבה מים ולשים לב לכאבי ראש ובחילות -זה סימן ראשון לבצקת בראש.אם יש -לרדת 1000 מטר בהקדם
הכי טוב בים.מה יש לנו לעשות בראשי ההרים? מעניין איך הנשר מסתדר. |
| יצחק |
Posted - 08/04/2014 : 22:35:51
ואני עכשיו בצרפת עושה חיים.
אגב אני אגיע לשאמוני בעוד כמה ימים ורוצה לעלות להר ליד המונבלאן בגובה 3800 מטר. האם יש לי סיבה לדאגה? אין לי בעיות בריאות מיוחדות חוץ מהפסקות הנשימה בשינה. |
| avis |
Posted - 08/04/2014 : 20:35:54
כל אחד והמזל שלו, אני טס רק עם מסג'יסטית סקסית. |
| txeng |
Posted - 08/04/2014 : 17:33:43
שלום, ותודה למגיבים.
א.
כמובן שמכשיר סיפאפ מונע הפסקות בנשימה וזאת כדי לדאוג שהגוף יקבל את החמצן הדרוש לו, באמצעות הנשימה במקרה זה.
תוספת חמצן מבלון מיועדת למנוע מצב בו לגוף חסר חמצןן [במצב ער או בשינה] וזאת כדי שהגוף יקבל את החמצן הדרוש לו.
הגענו לאותה תוצאה. לכן שני הדברים בהחלט קשורים.
ב.
ההערה לגבי הניסוי שלי עם "בלי חמצן מהבלון" בטיסה, בהחלט במקום, אך טיפ טיפה מוגזמת. במקרה שלי, טסתי בליווי אחות מוסמכת ותיקה ומיומנת מאד [אשתי] ובנוסף אני בא מרקע של עריכת ניסויים ולכן ער מאד לסימנים של תקלות. עם זאת ראוי להתייחס בזהירות להמלצות רופא, בכל תחום.
אם תבדקו שנית, לא המלצתי, ואינני ממליץ, לאף אחד לבצע ניסויים בבריאותו, אלא אם כן האדם יודע מה שהוא עושה.
לגבי קאזינו: במינון הנכון זה לא מחייב אסון. לגבי אופנוע אני מסכים.
דוד מ |
| jzomer |
Posted - 08/03/2014 : 09:42:08
מה פירוש עשית ניסוי ולא השתמשת בחמצן והכל עבר בסדר?
הרי לא מדובר במוות ודאי אלא רק בסיכון להתקף לב או ארוע מוחי וכדומה
אז הסיכון עלה והעובדה שלא קרה כלום במקרה שלך לא מלמד על כלום אלא על הנטיה שלך לקחת סיכונים מיותרים.
עצתי החצופה :אל תלך לקאזינו ואל תינהג באופנוע. |
| izibizi |
Posted - 08/03/2014 : 05:30:43
הסיפאפ מיועד למנוע הפסקות נשימה והחמצן נדרש למי שרמת החמצן בדם בזמן נשימה סדירה יורד מידי.
אלו שני דברים שונים. |
| txeng |
Posted - 07/27/2014 : 12:23:27
שלום,
מן הסתם לא הסברתי היטב מדוע כתבתי את המסר הקודם כי התובנות שהצגתי אינן מיוחדות למצב רפואי שלי, אלא ישימות למי שזקוק לעזרה בנשימה בזמן טיסה. אנסה להסביר שוב לטובת האנשים שחושבים להשתמש במטוס במכשיר נשימה.
בהקשר זה, האם כולנו יודעים שהאויר במטוס איננו כמו האויר שאנו נושמים באופן רגיל? במרבית הטיסות ריכוז החמצן הוא בסביבת 15% לעומת 21% באויר "הרגיל" [זה אמור לחסוך אנרגיה למטוס; אינני מבין מדוע]. האם זה עלול להשפיע לרעה על המשתמש הזקוק לעזרת סיפאפ? לי אין תשובה כי זה מחוץ לתחומי הידע שלי, אך לדעתי זה בהחלט שווה התיעצות עם מומחה על ידי מי שרוצה להשתמש במכשיר נשימה במשך הטיסה. יתכן שיש בין הקוראים אנשים בעלי ידע בתחום, אשמח אם הם יגיבו.
עניין נוסף. האם כולנו יודעים שאפשר לבצע בצורה פשוטה סימולציה של התנהגות מערכת הנשימה בזמן טיסה? אני סבור שלא כולם יודעים זאת ויתכן שאותם נוסעים פוטנציאלים ירצו לשקול ביצוע בדיקה כזו. אני הזכרתי את מכון תפקודי ריאה בכפר סבא, יש גם בבילינסון וכנראה בבתי חולים נוספים.
בעניין בלון חמצן. לא התכוונתי להציע בלון חמצן כפיתרון אוטומטי לשום בעיה. אבל במקרה שרופא ימליץ למישהו להשתמש בחמצן בזמן הטיסה, הפרטים שרשמתי עשויים למנוע טירטור מיותר ממי שירצה להשתמש בבלון חמצן.
הסיבה שאני לא לקחתי לטיסה מכשיר נשימה היא מצד אחד, לא היה לי מידע שהמכשיר עוזר, ומצד שני, הפיתרון שהוצע ע"י רופא ריאות [בלון חמצן] נראה לי די פשוט. האם מכשיר סיפאפ יעזור עם האויר שנמצא במטוס? אינני יודע מספיק כדי לתת תשובה אחראית.
דוד מ |
| יצחק |
Posted - 07/26/2014 : 14:42:35
דוד תודה רבה על ההסבר המפורט
אבל בלי להבין את מצבך הרפואי הספציפי קשה להשליך על המסקנות לאחרים
אינני חושב שהמצב הוא שכל מי שסובל מהפסקות נשימה בשינה וזקוק ל- CPAP זקוק גם לבלון חמצן בטיסה
בנוסף, מדוע לא לקחת את מכשיר ה- CPAP או ה- BPAP למטוס?
|
